קרן Word
שתף דף זה



דמוקרטיה היא ממשלה-עצמית

הרולד וו. פרסיוואל

חלק שני

גלגל הפטונה

גלגל המזל מסתובב לכל: השפל והגדול. הגוף הוא הגלגל. העושה בתוכו עושה את הונו, ומסובב את גלגלו, לפי מה שהוא חושב ומה שהוא עושה. לפי מה שהיא חושבת ועושה, הוא מעביר את גופתו מתחנה לתחנה; ובחיים אחד זה עשוי לעיתים קרובות לשנות את הונו ולמלא חלקים רבים. לפי מה שהוא חושב ועושה הדואר כותב את המחזה ומעצב את הגלגל להונו כאשר הוא מתקיים מחדש בגוף אנושי אחר.

כדור הארץ הוא השלב עליו עושה הדואר את חלקיו. זה כל כך שקוע במחזה שהוא מאמין לעצמו שהוא החלקים ואינו יודע שהוא כותב המחזה ושחקן החלקים.

איש אינו צריך להתעלות כל כך עד שהוא נראה בזלזול בשפל, שכן גם אם היה העוצמתי הגדול ביותר בקרב נסיכים, הנסיבות עשויות לצמצם אותו למצב הוואגאבונד. אם הנסיבות צריכות לתת לאומלל מכות להעלות את עצמו מעוני לשלטון, על התבונה לרסן את ידו, שמא יחזיר אותו שוב לסבל ולסבול כאב.

באותה מידה שיש שמש וצל, כל מעשה קיים מעת לעת בגוף גבר או בגוף אישה, בשפע או בעוני, בכבוד או בבושה. כל העושים חווים את הרגיל ואת הקצוות של חיי אדם; לא להעניש או לתגמל, לא להעלות או להפיל, לא להאדיר או להתפלל, אלא כדי ללמוד אותם.

מצבים אלו אמורים להעניק לדובר חוויות בחלום החיים, על מנת שכל אחד ירגיש עם האנושות בקרבה אנושית משותפת; כי בין אם המצב או גבוה או נמוך, יהיה הקשר המשותף מהמין האנושי, גם יחד. העושה שממלא את תפקיד השעבוד יכול לרחם על העושה שחלקו הוא האדון הלא-אדיר; העושה כאדון עלול לחוש צער כלפי מי שעושה את תפקיד המשרת הלא מוכן. אך במקום שיש הבנה בין המעביד לזה המכהן, בין השליט לנשלט, הרי שבכל אחד יש חסד כלפי האחר.

כזה שמתנגד להיקרא מְשָׁרֵת סובל מגאווה כוזבת. כל בני האדם הם משרתים. מי שמשרת ללא רצון הוא אכן משרת עני, והוא משמש ללא כבוד. משרת מסכן עושה אדון קשה. הכבוד הגבוה ביותר בכל משרד הוא לשרת היטב במשרד זה. משרדו של נשיא ארצות הברית מציע למחזיק במשרד אותו את ההזדמנות להיות המשרת הגדול ביותר של העם האמריקני; לא אדונם ואדונם; ולא רק למסיבה או לאנשים אחדים, אלא לכל האנשים וללא קשר למסיבה או למעמד.

קרבה מודעת בין עושים בגופים אנושיים תייפה את העולם, תחזק את האנשים ותבסס סולידריות בין בני אדם. הגופות הן המסכות בהן הדוורים ממלאים את חלקם. כל העושים הם בני אלמוות, אך הם נשחקים את הגופות והגופות מתות. איך הדובר האלמותי יכול להיות זקן, למרות שהאלמותי לובש תכריכה דהויה!

קרבה לא אומרת שאחד בתחנה דלילה יכול או צריך לשבת ליד אחוזה גבוהה אחרת ולשוחח בנוחות. הוא לא יכול, למרות שהיה עושה זאת. זה גם לא אומר שעל המלומד להתמודד עם חסרי הרשימה. הוא לא יכול, גם אם היה מנסה. להיות קרבה או קרבה משותפת בין עושים בגופים אנושיים פירושו שלכל עושה יהיה מספיק כבוד בפני עצמו, ומספיק כבוד לגוף שהוא נמצא בו, שהוא לא יאפשר לעצמו לשכוח את עצמו כל כך ואת החלק שהוא משחק בו יהיה אבסורדי.

כמה מגוחך היה זה עבור השפל והגדול ללכת זרוע בזרוע ולהתערבב עם עניין מוכר! מי אז ירגיש הכי נבוך או יגרום לאחר להרגיש פחות בנוח? אם כל דוכן היה יודע את עצמו כ- Doer ואת החלק בו שיחק, לא יהיה צורך במשחק של חלקים, וההצגה תיפסק. לא: הקיאות המודעת לא צריכה לשבש או להפריע ליחסי אנוש.

הדובר יחזיק וישמור את הגוף במסלולו עד אשר על ידי מחשבה וביצוע תפקידו ישנה את מסלול גופיו ביחסו למסלולי גופם של עושים אחרים. ואז הדובר יבין שהגוף שהוא נמצא בו הוא גלגל המזל שלו, ושהוא מסתובב הגלגל שלו. ואז יכול להיות גיבוש של האינטרסים והאחריות של תושבי האומה - והעולם. ואז תהיה דמוקרטיה אמיתית, שלטון עצמי, בעולם.