קרן Word
שתף דף זה



LA

WORD

JUNE 1906


זכויות יוצרים 1906 מאת HW PERCIVAL

לחברים עם חברים

באירוע שנערך לפני כמה ערבים נשאלת השאלה: האם תיאוסופיסט צמחוני או אוכל בשר?

תיאוסוף יכול להיות אוכל בשר או צמחוני, אבל צמחונות או אכילת בשר לא יהפכו אותו לתיאוסוף. למרבה הצער, אנשים רבים שיערו שהתנאי הבסיסי לחיים רוחניים הוא צמחונות, בעוד שאמירה כזו מנוגדת לתורתם של מדריכים רוחניים אמיתיים. "לא מה שנכנס לפה מטמא אדם, אלא מה שיוצא מהפה, זה מטמא אדם", אמר ישוע. (Matt Xvii.)

"אל תאמין שאתה יושב ביערות האפלים, בהסתגרות גאה ובנפרד מבני אדם; אל תאמין שחיים על שורשים וצמחים. . . . הו חסיד, שזה יוביל אותך למטרה של שחרור סופי", אומר קול הדממה. תיאוסוף צריך להשתמש במיטב שיפוטו ותמיד להיות נשלט על ידי ההיגיון בטיפול בבריאותו הנפשית והנפשית הגופנית. לגבי עניין האוכל, השאלה הראשונה שעליו לשאול את עצמו היא "איזה אוכל נחוץ לי כדי לשמור על בריאות הגוף שלי?" כשהוא מגלה זאת בניסוי אז תן לו לקחת את האוכל שהניסיון וההתבוננות שלו מראים שהוא מותאם בצורה הטובה ביותר לדרישות הפיזיות והנפשיות שלו. אז לא יהיה לו ספק באיזה אוכל הוא יאכל, אבל הוא בוודאי לא ידבר או יחשוב על בשרנות או צמחונות ככישוריו של התיאוסוף.

 

איך יכול תיאוסופיסט אמיתי לראות את עצמו תיאוסופיסט ועדיין לאכול בשר כאשר אנו יודעים כי הרצונות של החיה מועברים מן הבשר של החיה לגוף של מי אוכל את זה?

תיאוסופיסט אמיתי אף פעם לא טוען שהוא תיאוסופיסט. ישנם חברים רבים בחברה התיאוסופית אך מעט מאוד תיאוסופים אמיתיים; כי תיאוסופיסט הוא, כפי שהשם מרמז, מי שהשיג את החוכמה האלוהית; אחד שהתאחד עם אלוהיו. כאשר אנו מדברים על תיאוסוף אמיתי, אנו חייבים להתכוון לאדם בעל חוכמה אלוהית. באופן כללי, אם כי לא בצורה מדויקת, לעומת זאת, תיאוסוף הוא חבר באגודה התיאוסופית. האומר שהוא יודע את רצונות הבהמה שיועבר לגופו של מי שאוכל אותה מוכיח בדבריו שאינו יודע. בשר החיה הוא צורת החיים המפותחת והמרכזת ביותר, אשר בדרך כלל יכולה לשמש כמזון. זה מייצג תשוקה, בהחלט, אבל התשוקה של החיה במצבה הטבעי היא הרבה פחות גרועה מהתשוקה אצל האדם. התשוקה כשלעצמה אינה רעה, אלא הופכת לרעה רק כאשר מוח בעל נטייה רעה מתאחד איתה. לא התשוקה עצמה היא הרעה, אלא המטרות הרעות שאליהן היא מונחת על ידי הנפש ואליהן היא עשויה לעורר את הנפש, אלא לומר שהרצון של החיה כישות מועבר לגוף האדם הוא אמירה לא נכונה. הישות הנקראת קמא רופה, או גוף הרצון, המפעילה את גוף החיה, אינה קשורה בשום אופן לבשר של אותה חיה לאחר המוות. רצונה של החיה חי בדם החיה. כאשר החיה נהרגת, גוף התשוקה עובר מגופו הפיזי עם דם החיים, ומשאיר את הבשר, המורכב מהתאים, כצורת החיים המרוכזת אשר עבדה על ידי אותה חיה מממלכת הצמחים. לאוכל הבשר תהיה זכות לא פחות לומר, והגיוני יותר אם היה אומר, שהצמחוני הרעיל את עצמו בחומצה פרוסית על ידי אכילת חסה או כל אחד מהרעלים האחרים שיש בשפע בירקות, ממה שהצמחוני יכול באמת. נכון לומר שאוכל הבשר אכל וסופג את רצונות החיות.

 

האם אין זה נכון שיוגי הודו, וגברים בעלי הישגים אלוהיים, חיים על הירקות, ואם כן, האם לא יפתחו אלה עצמם את בשרם וגם יחיו על ירקות?

זה נכון, שרוב היוגים לא אוכלים בשר, וגם לא יש להם הישגים רוחניים גדולים, אשר בדרך כלל חיים בנפרד מהגברים, אבל זה לא נובע כי בגלל שהם עשו, כל האחרים צריכים להימנע מבשר. לגברים האלה אין הישגים רוחניים כי הם חיים על ירקות, אבל הם אוכלים ירקות כי הם יכולים לעשות בלי כוח של בשר. שוב יש לזכור כי אלה שהשיגו הם שונים לגמרי מאלה שמנסים להתחיל להגיע, ואת האוכל של אחד לא יכול להיות האוכל של האחר, כי כל גוף דורש את המזון הנחוץ ביותר כדי לשמור על הבריאות. זה פתטי כמו שזה משעשע לראות כי ברגע אידיאל נתפסת מי תופס אותו סביר להניח להניח כי הוא בהישג ידו. אנחנו כמו ילדים שרואים חפץ רחוק, אבל הם שולחים יד בבוז כדי לתפוס אותו, ללא קשר למרחק המתערב. זה חבל כי שואפים להיות יוגישיפ או אלוהות לא צריך לחקות את המאפיינים האלוהיים ואת התובנה הרוחנית של אנשים אלוהיים במקום לגרש את הרגלים פיזיים וחומריים ביותר גשמי, וחושבים כי בכך הם גם יהפכו אלוהיים . אחד היסודות להתקדמות רוחנית הוא ללמוד מה קרלייל מכנה "כושר הנצח של דברים".

 

מה ההשפעה של אכילת ירקות על הגוף של האדם, לעומת אכילת בשר?

זה נקבע בעיקר על ידי מנגנון העיכול. העיכול מתבצע על הפה, הבטן ואת תעלת המעי, בסיוע הפרשות של הכבד והלבלב. ירקות מתעכלים בעיקר בתעלת המעי, ואילו הבטן היא בעיקר איבר לעיכול בשר. המזון שנלקח לתוך הפה הוא מעוסן ומעורב עם רוק, השיניים המעידות על הנטייה הטבעית ועל איכות הגוף, על היותה עשב או אוכל טורפים. השיניים מראות כי האדם הוא שני שלישים של אוכל טורפים ושליש, כך שהטבע סיפק לו שני שלישים ממספר שיניו על אכילת בשר ושליש לירקות. בגוף בריא טבעי זה צריך להיות היחס של המזון שלה. במצב בריאותי השימוש של סוג אחד, למעט ההדרה של השני, יגרום לאיזון בריאותי. השימוש הבלעדי בירקות גורם לתסיסה ולייצור שמרים בגוף, המביאים לכל סוגי המחלות שהאדם יורש. ברגע שתסיסה מתחילה בקיבה ובמעיים, יש שם תצורות שמרים בדם והמוח הופך לא יציב. גז חומצה פחמן אשר פותח משפיע על הלב, ולכן פועל על העצבים כמו לגרום התקפות של שיתוק או הפרעות עצבים ושרירים אחרים. בין השלטים והעדויות של הצמחונות הם עצבנות, עצבנות, גלי עצבים, פגיעה במחזור, דפיקות הלב, חוסר המשכיות המחשבה וריכוז המוח, שבירה של בריאות איתנה, רגישות יתר של הגוף ונטייה מדיום. אכילת הבשר מספקת לגוף את הכוח הטבעי הנחוץ לו. זה עושה של הגוף בעל חיים פיזי חזק, בריא, ובונה את הגוף החייתי הזה כמבצר שמאחוריו יכול המוח לעמוד בפני התקפות של אישים פיזיים אחרים שהוא פוגש ועליו להתמודד בכל עיר גדולה או באיסוף אנשים .

חבר [HW Percival]