קרן Word

לפני שהנשמה יכולה לראות, יש להשיג את ההרמוניה שבתוכם, ולעשות עיניים בשרניות עיוורות לכל אשליה.

כדור הארץ הזה, תלמיד, הוא היכל הצער, בו נקבעים לאורך מסלול המבחנים הקשים, מלכודות להפגנת האגו שלך על ידי האשליה המכונה "הכפירה הגדולה (הנפרדות.")

- 'רוח השתיקה'.

LA

WORD

כרך 1 פברואר, 1905. מספר 1

זכויות יוצרים, 1905, על ידי HW PERCIVAL.

גלאמור.

הנשמה היא צליין נצחי, מהעבר הנצחי, ומעבר לו, אל העתיד האלמותי. בתודעתה הגבוהה ביותר הנפש היא קבועה, חסרת שינוי, נצחית.

מתוך רצון לעכב את הנשמה בתחומיה, הטבע סיפק לאורחתה האלמותית אפודים רבים ומגוונים אותם שזזה בחוכמה לגוף אחד. דרך הגוף הזה הטבע מאפשר לזרוק את הזוהר שלה על הנשמה ולעמעם את ההבנה. החושים הם שרביט הקסמים שהטבע מפעיל.

זוהר הוא כישוף הקסם שהטבע מטיל על הנפש. זוהר גורם לפיתומי פנטומים רבים שגוררים משיכה, גווני מנגינה מבולבלים עד קסם, נשימת הבשמים הריחנית לפיתוי, גורם לתענוגות מתוקים שמספקים את התיאבון ומעוררים את הטעם, והמגע הרך והמניב המתחיל את העקצוץ של הדם בגוף. ומשעשע את התודעה.

כמה באופן טבעי הנשמה נרתעת. כמה חבוק בקלות. כמה תמים זה קסום. באיזו קלות מסתובבת רשת של אי-מציאות. הטבע יודע היטב להחזיק את האורח שלה. כאשר צעצוע אחד מפסיק לשעשע, מוצע אחר בערמומיות שבאמצעותה מובלת הנפש עמוק יותר ויותר אל רשתות החיים. זה ממשיך להיות משועשע, כבוש ומתבדר בסבב של שינוי מתמשך, ושוכח את הכבוד והכוח של נוכחותו ואת הפשטות של ישותו.

כשהיא כלואה בגוף הנפש מתעוררת בהדרגה לתודעה של עצמה. בהבנה שזה היה תחת כישוף הקסם, הערכת כוחה של שרביטיה והבנת עיצוביה ושיטותיה, מאפשרת הנשמה להתכונן למכשירים שלה ולתסכל אותה. זה מפתה את עצמו ונעשה חסין מפני קסם הלהקות.

קמע הנשמה שישבור את כישוף ההקסמה הוא ההכרה שבכל מקום ובכל תנאי, היא קבועה, חסרת שינוי, אלמותית, ומכאן שלא ניתן לכפות אותה, להיפצע ולא להרוס אותה.

הזוהר של שרביט המישוש הוא הרגשה. זה הראשון והאחרון שצריך להתגבר עליו. זה מביא את הנשמה להתנודד מכל התחושות. הפתחים שדרכם עובד הטבע הם העור וכל איברי הגוף. לתחושה זו יש שורשים עמוקים בתעלומת הסקס. בפסל הנפלא של לאוקון, פידיאס הציג את הנפש הנאבקת בסלילי הנחש שנזרק על ידי כישוף השרביט. בהתבוננות בהתמדה בקמע הנחש מתחיל להתפתל.

אחת הדרכים בהן משתעבדת הקסם היא הלשון, החך ותאבון הגוף, הנמצאים תחת כישוף שרביט הטעם. בהתבוננות בקמע הנשמה הופכת את הגוף לחיסון מפני שיכרון הטעם, ומאפשרת רק את מה שישמור על הגוף בבריאות ויהיה מספיק לצרכיו. שרביט הטעם מאבד אז את הזוהר שלו והגוף מקבל את ההזנה הזו שהטעם הפנימי מספק רק.

על ידי שימוש בקסם הריחות הטבע משפיע על הנפש דרך איבר הריח, וכך מבולבל את המוח כדי לאפשר לחושים האחרים לגנוב את הנפש. אך בהתבוננות בקמע השפעת הכישוף נשברת ובמקום שהאדם ייפגע בניחוח הטבע, נשימת החיים נשאבת.

דרך האוזן הנפש מושפעת מתחושת הצליל. כשהטבע נוהט שרביט זה הנשמה מוקסמת ונעטפת עד שנראה הקמע. ואז המוזיקה של העולם מאבדת את הקסם שלה. כאשר הנשמה שומעת את ההרמוניה של תנועה משלה, כל הצליל האחר הופך לרעש ושרביט הקסמים הזה של הטבע נשבר לנצח.

מעל העיניים הטבע זורק זוהר על ידי נגיעת שרביט הראייה שלה. אך במבט קבוע אל הקמע הזוהר נעלם, וצבעים וצורות הופכים לרקע בו נתפסת השתקפותה של הנפש עצמה. כאשר הנשמה תופסת את השתקפותה על הפנים ובמעמקי הטבע היא מהרהרת ביופי אמיתי והיא מחזקת בכוח חדש.

התפשטות הלהקות מהטבע מביאה לנפש שתי שרביטים אחרים: הידיעה ביחס של כל הדברים, והידיעה שכל הדברים הם אחד. בעזרת שרביטים אלה הנשמה משלימה את מסעה. אין זה פסימיות להביט באשליות החיים אם הדבר נעשה לצורך הבנת הונאותיו וזוהר העולם. אילו היה ניתן לראות בכל זה האדים והחושך אכן חדירים.

זה הכרחי למי שמחפש את האמיתי תחילה לא יהיה מרוצה מכל מה שאינו אמיתי, שכן כשהנפש הייתה תופסת את הממשי בחיים היא חייבת להיות מסוגלת להבחין בין הלא מציאותי.

כאשר התודעה חתורה ונשלטת על ידי פעולת החושים, נוצרת זוהר ופולטות הנפש מופעלות. כך מתעוררים הקרעים: גזע הכעס, השנאה, הקנאה, הבל, הגאווה, תאוות הבצע והתאווה: הנחש בסלילים שבהם הנפש מתפתלת.

חיי האדם הרגילים הם סדרת זעזועים מגיל ינקות ועד זקנה. בכל זעזוע מעטה הזוהר מנוקב ומתעורר. לרגע נראית האמת. אבל אי אפשר לסבול את זה. הערפל שוב נסגר פנימה. ומוזר, הזעזועים הללו הם באותו זמן נסבלים מעצם הכאבים והתענוגות שמייצרים אותם. התמותה ממשיכה לצוף על זרם הזמן, נשאה לכאן ולכאן, מסתחררת אל מצוקה של מחשבה, נחתה על סלעי המזל או שקועה בצער וייאוש, לקום שוב ולהישא בתהום המוות אל אוקיינוס ​​לא ידוע, מעבר, לאן הולכים כל הדברים שנולדים. כך שוב ושוב מסתחררת הנפש דרך החיים.

הגופה בימים עברו התקבלה כחושפת את תעלומות העולם הקסום הזה. מטרת החיים הייתה להבין ולהגשים כל גילוי בתורו: לפזר את הזוהר של הקסם על ידי תודעת הנפש: לעשות את מלאכת הרגע, שהנשמה תוכל להמשיך במסעה. בעזרת ידע זה יש לנפש את תודעת השלווה והשלום בין עולם זוהר.